<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער חמישי סי"ח</h1>
<h2>דף נא:</h2>
אע"פ שאין ברכת המזון צריכה יין אם ברך על [יין] צריך להדיח הכוס של ברכה מבפנים וישטוף אותו מבחוץ וימלאנו יין חי וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים כדי שיהא ערב לשתיה ואין משיחין על כוס של ברכת המזון אלא הכל שותקין עד שתכלה ברכת המזון וישתו. לר"ם. יש מי שכתב כי מה שאמרו חי לא בא למעט מזוג שאין מברכין על יין חי, אלא בא למעט אם עמד היין זמן בכלי אחר שהוציאוהו מן החבית, אלא צריך שיוציאוהו מן החבית סמוך לברכה. והראב"ד כתב חי למעט מבושל. ויש מי שבאר חי על הכוס צריך שיהיה שלם ולא שבור. ודברי הר"ם נראין עיקר. מה שאמרו אין משיחין על כוס של ברכה כתב הראב"ד אחר שקבל המברך הכוס אינו רשאי לשוח בדברים בטלים שאינם מעסק הברכה. ויש מן הגדולים שכתב מי שגמר סעודתו אסור לדבר ולעשות שום דבר עד שיברכו ברכת המזון כדי שלא יפסיקו בין הסעודה ובין ברכת המזון. וביאור הר"ם והראב"ד עיקר.
